סלילים וחלקי חילוף בסיגריה האלקטרונית

כל סיגריה אלקטרונית עובדת על גופי חימום שמורכבים לרוב מסליל מתכת וחומר ספיגה לרוב כותנה אורגנית. כותנה סופגת את נוזל המילוי וסליל מתחמם ומאדה את הנוזלים מה שיוצר "עשן" סיגריה.
ובפועל מדובר על אדים. ישנם גלילי חוטים WIRE ROLLS, PREBUILD COILS, גופי חימום להחלפה שכבר מכילים בתוכם את הסליל והכותנה. 
כל סוגי הסלילים ניתן להשיג בחנויות הרשת בסניפינו בקריית גת, אשדוד, ירושלים ותל אביב או בהזמנה דרך האתר: https://www.takeair.co.il

המטרה של מאמר זה היא פשוטה: להציג לכם כמה סוגים נפוצים מאוד של סלילי התנגדות שמתאימים לאידוי, ולדון על השימושים שלהם ועל המאפיינים שלהם. חלקם משמשים לשימוש במצבי VW/VV הספק ומתח משתנים וחלקם עם תוכנה מיוחדת שישנה בחלק מהמכשירים לבקרת טמפרטורה (TC-Temperature control)
המטרה כאן היא לא להציף אתכם או לעייף אתכם בנתונים טכניים, אלא לתת לכם סקירה וחוות דעת ברמה גבוה ומפורטת, ופשוט אולי לעזור לכם להחליט איזה סוג סליל מתכת לבחור לסגנון האיוד שלכם. המאמר יתמקד בסליל פשוט ויחיד, לא סוגים מורכבים יותר כגון CLAPTON COIL, ALIAN COIL וTIGER COIL ורבים אחרים שאלו סוגי סלילים שמורכבים מכמה סלילים ביחד, ננסה לשמור על זה כמה שיותר פשוט.

קוטר הסליל, התנגדות חשמלית וזמן התחממות

ישנם כמה מאפיינים בסיסים החלים על כל סליל, ללא קשר להרכב של אותו סליל.
המאפיין הבסיסי הראשון של כל סליל הוא הקוטר של הסליל עצמו המצוין בדרך כלל בגייג' (Gauge) ומוצג כערך מספרי. מה שחשוב לדעת כאן הוא שככל שהמספר של הגייג' גודל יותר, קוטר הסליל קטן יותר. אז, קוטר של סליל 26 גייג' קטן יותר מ24 אבל גדול יותר מ28. הגדלים הנפוצים (מהקטן לגדול) ביותר הם 32, 30, 28, 26, 24, ו22.
שנית, ככל שהקוטר של הסליל גדל ההתנגדות הפנימית של הסליל קטנה ובדרך כלל לסליל לוקח יותר זמן להתחמם בשל המסה הגדולה יותר של הסליל ולהפך בסלילים דקים יותר.
ייתכן ושמעתם את המושג ראמפ אפ (Ramp up time).
Ramp up time הוא בעצם הזמן שלוקח לסליל להתחמם לטמפרטורה הנדרשת מרגע שאתם לוחצים על כפתור ההפעלה של המכשיר שלכם. Ramp up time הוא בדרך כלל גדול יותר עם סלילים עבים יותר.

בקרת טמפרטורה TC) Temperature control)

במונחים בסיסיים, מצבי בקרת טמפרטורה מסתמכים על מאפיינים של הסליל שאתם משתמשים בו כדי לדעת מתי ואיך לווסת את הזרם החשמלי שעובר אל הסליל. סלילים המתאימים לבקרת טמפרטורה נבחרים בגלל מקדם טמפרטורת ההתנגדות שלהם לזרם החשמלי (TCR- TEMPERATURE COEFFICIENT RANGE).

בסדר, הבטחנו לעשות את זה קליל, אז ככה זה הולך.

הTCR- של הסלילים הוא עלייה בהתנגדות של הסליל כאשר הטמפרטורה עולה. המכשיר יודע לזהות את ההתנגדות ההתחלתית של הסליל שלכם ואתם מגדירים את חומר ממנו עשוי הסליל בו אתם משתמשים. במכשירים מתקדמים שמורות רמות התנגדות שונות של כל סוגי הסלילים הנפוצים ביותר וכיוון שהמכשיר גם חכם מספיק כדי לדעת מתי ההתנגדות של הסליל שלכם משתנה הוא יודע לחשב מהי הטמפרטורה אליה הגיע הסליל ומפסיק לעבוד כדי למנוע חימום יתר של הסליל שלכם ושריפת כותנה. פשוט נכון? עכשיו נגיע לסוגי הסלילים השונים.

הערה: חובה לקבע התנגדות התחלתית של הסליל שלכם לפני השימוש במצב TC – בקרת טמפרטורה.

קנטל-Kanthal

Kanthal feriumic-chromium-alloy היא מתכת נפוצה מאוד עם עמידות טובה לחמצון ובעלת TCR נמוך מאוד (רמת ההתנגדות של הסליל כמעט ולא משתנה מרמת הטמפרטורה של הסליל) ולכן משתמשים בה אך ורק במצבים הבאים: VV-מתח משתנה, VW-הספק משתנה. Kanthal זהו סוג סליל מצוין להתחלה, קל מאוד לעבוד עם הסליל הזה, הוא קשה מספיק כדי להחזיק את הצורה שלו ברגע שאתם מלפפים אותו לצורת סליל.

יתרונות וחסרונות:
+ וואטים
+ עובד אפילו עם מודים מכאניים
+ שומר על צורתו
+ מגוון רחב של גדלים
+ זול

- לא מיועד למצב בקרת לטמפרטורה

ניכרום-Nichrome

היא סגסוגת המורכבת מניקל וכרום, ועשויה להכיל גם מתכון אחרות כגון ברזל.
NICHROME מתנהגת מאוד דומה ל- Kanthaאך יש לה התנגדות נמוכה יותר והיא מתחמם מהר יותר באותו קוטר. היא יותר עמידה לשינויים בחום ומקדם ה-TCR שלה עוד יותר נמוך מ-KANTHAL. כמו קנטל קל מאוד ללפף אותה לצורת סליל והיא שומרת על צורתו. לניכרום יש נקודת התכה יותר נמוכה מאשר קנטל, ולכן עלייך להיות זהיר כאשר אתה מחמם אותו ללא נוזל, הן ישרפו אם לא שמת לב, תתחילו מעוצמות מאוד נמוכות שאתם עובדים עם הסליל הזה ותעלו בוואטים בהדרגתיות.
אחד החסרונות האפשריים של ניכרום הוא תכולת הניקל שבסליל. 
המון משתמשים בו אבל אנשים עם אלרגיה לניקל עדיף שיתרחקו ממנו מסיבות ברורות.

עובדה מעניינת- NICHROM משמש בחלק מעבודות השיניים כגון סתימות.

יתרונות וחסרונות:

+ זמן חימום מהיר
+ קל לעבודה
+ שומר על צורתו

- מכיל ניקל
- נקודת התכה נמוכה

פלדת אל-חלד Stainless steel

פלדת אל חלד (SS) היא הייחודית ביותר מבין הסלילים: אפשר להשתמש אתה גם במצב בקרת טמפרטורה וגם במצבים רגיל כגון VW, VV זה באמת הופך את החיים לקלים יותר אם אתם אוהבים את שתי סוגי האיוד.
SS היא סגסוגת המורכבת על בסיס שברובו כרום, ניקל ופחמן. ישנן וריאציות רבות של פלדת אל חלד שבא לידי ביטוי במספרים. שוב, כדי לא לסבך אף אחד לא ניכנס להבדלים בין המספרים. הכוונה היא להשוות אותו לסלילים אחרים. הדרגה הכי פופולארית היא 316L שהיא מתכת רפואית שמשתמשים בה בתעשיית המזון והרפואה.
פלדת אל חלד היא קלה לליפוף ומחזיקה את הצורה שלה כמו שצריך. כמו ניכרום, הסליל מתחמם מאוד מהר.

יתרונות וחסרונות:

+ עובד גם עם בקרת טמפרטורה וגם בוואטים
+ זמן התחממות מהיר מאוד
+ קל לעבודה
+ שומר על צורתו

- מכיל ניקל
- ייתכן ויהיה קשה למצוא בחנויות

ניקל-Ni200

סליל ניקל, המכונה גם Ni200, הוא בדרך כלל ניקל טהור. סליל ניקל היה הסליל הראשון שאפשר היה להשתמש בו במצב בקרת טמפרטורה.
ראשית סליל ניקל הוא הרך ביותר ויכול להיות קשה לעבוד אתו. לאחר ההרכבה הסליל יכול להתעקם בקלות שעוד יותר מקשה על העבודה אתו.
שנית, זה ניקל טהור. אין לי אלרגיה לניקל אבל אני לא מרגיש בנוח לאייד איתו, אני יודע שרוב הסלילים האחרים מכילים כמות קטנה של ניקל בתוכם אבל זה לא המרכיב העיקרי והיחידי.
סליל ניקל עדיין עשוי להיות מאוד פופולרי לאנשים שחובבים בקרת טמפרטורה וקל למצוא אותו בחנויות השונות אבל בשבילי, סליל ניקל פשוט לא שווה את הטרחה. כמו בכל דבר, זו בחירה אישית.

יתרונות וחסרונות:

+ בקרת טמפרטורה
+ קל למצוא בחנויות

- קשה לליפוף 
- לא שומר על צורתו
- מכיל ניקל

טיטניום-Titanium

הסליל האחרון שנדבר עליו הוא טיטניום, שהוא סליל נוסף שמתאים לבקרת טמפרטורה המורכב מטיטניום טהור, הכי פחות פופולארי ולא קל למצוא אותו למכירה בחנויות השונות
ישנה מחלוקת סביב הבטיחות של סליל טיטניום כאשר נעשה בו שימוש כסליל אידוי. ההבנה שלי היא שהסליל יכול לשחרר מרכיב רעיל (דו תחמוצת טיטניום) Titanium dioxide אם הסליל מגיע לטמפרטורה של 648 מעלות צלזיוס. כמו כן, כמו מגנזיום, אם טיטניום מגיע למצב שהוא מתלקח קשה מאוד לכבות אותו, חנויות מסוימות אפילו נמנעות מלמכור אותו בשל הסכנות הללו.
שימו לב כי אנשים עדיין משתמשים בו, ובאופן תיאורטי, אם המכשיר שלכם מסוגל לעבוד בבקרת טמפרטורה אז אין מה לדאוג מהצתה של הסליל כי המכשיר ימנע את זה.
אני מודה כי השתמשתי בטיטניום בעבר עבור בקרת טמפרטורה, ללא שריפות או תופעות לוואי אחרות. קל לעבוד אתו ולהכניס לתוכו את הכותנה.

יתרונות וחסרונות:

+ עובד בבקרת טמפרטורה
+ קל לליפוף
+ שומר על צורתו

- יכול 
- סכנת שריפה
- קשה למצוא בחנויות

בשורה התחתונה

הבחירה היא שלכם באיזה סליל להשתמש ומה גורם לכם לחוויית איוד מהנה. למעשה, זה אחד המרכיבים העיקריים שיש להם השפעה רבה על החוויה שלכם. סלילי TC למעט פלדת אל חלד (SS) חייבים להשתמש אך ורק במכשירים שתומכים בבקרת טמפרטורה.
שינוי סוג הסליל והקוטר שלו מאפשר לנו שליטה מדויקת על זמן ההתחממות, המתח (V) וההספק (W) החשמליים כדי לספק לנו את העונג שיש באידוי. מלבד כל זה, אני אישית נהנה מהמרדף הזה לחוויית האידוי המושלמת על ידי שינויי סלילים, מנסה כל מיני דברים חדשים, תרכובות חדשות של חומרים וסוגי קוטר שונים ומיוחדים וברגע שאני מוצא משהו שאהבתי אני שומר את הפרטים במקום מסוים כדי לעיין בהם בעתיד כדי לזכור מה אהבתי ומה עובד בשבילי הכי טוב.

יש לציין כי יש כמה סוגי סלילים שקצת יותר קשים להשיג אותם בחנויות מקומיות אבל כל אלו, ויותר זמינים באתר האינטרנט שלנו: www.takeair.co.il

לבסוף, יש אתרים אינפורמטיביים במיוחד כגון www.steam-engine.org האתר הזה מאפשר לכם להזין ערכים שונים כגון סוג סליל, קוטר, מספר ליפופים וכו' וככה הוא חוזה את הביצועים לסליל. זה כמו מחשבון אומים על סטרואידים, לכל אלו שמשתוקקים לפרטים ומידע נוסף. 

מקווים שכתבה זו תעזור לכם בבחירת הסלילים עבור האיוד המושלם עבורכם.